Even If I Practice
לא יודעת אם ההיסטוריה בדיה
לא יודעת אם המציאות אשליה
לא יודעת מה יהיה מחר
לא יודעת, ועכשיו כבר מאוחר
מחוגי השעון ממשיכים לפעום
הלב מתקתק כמו מעל תהום
דורות טמנו ראשינו ברוח
ועכשיו מאוחר, אין לאן לצמוח
כבר הפסקתי לשאול את הספרים
מרוב קריאה, אין הבדל בין מילים
רק אבקש את מה שנותר
שורה או שתיים של אושר מפוזר
מחוגי השעון ממשיכים לפעום
הלב מתקתק כמו מעל תהום
דורות טמנו ראשינו ברוח
עכשיו צריך רק ללמוד לשכוח.
אין לי שום ברירה
בבונקר של "הנפילה"
זה הצבע
זה הטבע
זה הצבע של הגלולה.
Aunque practique
No sé si la historia es falsa
No sé si la realidad es ilusoria
No sé qué pasará mañana
No sé, y ahora ya es tarde
Las agujas del reloj siguen marcando
El corazón hierve como sobre un abismo
Generaciones enterraron nuestras cabezas en el viento
Y ahora es tarde, no hay a dónde crecer
Ya dejé de preguntarle a los libros
De tanto leer, no hay diferencia entre las palabras
Solo pedir lo que queda
Una o dos líneas de felicidad dispersa
Las agujas del reloj siguen marcando
El corazón hierve como sobre un abismo
Generaciones enterraron nuestras cabezas en el viento
Ahora solo necesito aprender a olvidar
No tengo otra opción
En el búnker de 'la caída'
Es el color
Es la naturaleza
Es el color de la esfera